אצל החמוסים, כמו מינים אחרים במשפחתם ויונקים רבים נוספים, קיים הבדל משמעותי בין הזכרים לנקבותי. הבדלים קיימים בגדלים, פרופורציות, התנהגות ואופי.

אופי

ישנם קווים מאפיינים, אם כי לא הכרחיים. הנקבות במקרים רבים יותר 'היפריות', קפצניות, פחות סבלניות ופחות מתפנקות .הן שמחות יותר להתרוצץ ולשחק. זכרים רבים הם יותר נוחים ושקטים, אוהבים להתפנק, להתחנף ולהתכרבל אצל בני אדם, ונהנים לבוא ולבקש תשומת לב.

זכר :את זכרי החמוסים מומלץ מאוד לסרס בגיל חצי שנה לערך. הדבר נובע ממספר סיבות: השפעת הטסטוסטרון שמופק באשכי הזכר נרחבת למדי. הזכר הבלתי מסורס נוטה להיות תוקפני ואגרסיבי. הזדווגות החמוסים אגרסיבית מאוד וכוללת נשיכות חזקות וניסיונות בלתי פוסקים. בנוסף, הזכר הלא מסורס מדיף ריח חזק ביותר הנדבק לכל דבר, ופרוותו שומנית, קשיחה ולא נעימה. זכר בעונת הרבייה אף יסמן את הטריטוריה שלו [קרי: הבית] על ידי פיזור שתן תוך כדי הליכה. מסיבות אלו מומלץ הסירוס מאוד, וכמובן שיש לבצעו אצל וטרינר המכיר את הנושא ובעל ניסיון. מומלץ לא לסרס את הזכר לפני הגיעו לגיל 5-6 חודשים.

הסירוס בגיל צעיר מאוד והדבר עלול לגרום לבעיות בשלב מאוחר יותר, בדומה לניתוח להסרת הבלוטות, שאינו מומלץ כלל. לאחר הסירוס יעלם ריחו של הזכר כמעט לחלוטין, פרוותו תעשה נעימה ורכה, והתנהגותו הכללית תהיה נוחה, רגועה ומקסימה.