חמוסים מתייחסים באופן שונה לארגז הצרכים: יש כאלה שמשתמשים בו למופת וכמעט ואף פעם לא עושים צרכיהם במקומות אסורים; אחרים פחות אחראיים; יש גם כאלה (אומנם, לא הרבה) שלא מתייחסים לארגז הצרכים בכלל.

את נקבות וגורים יותר קל להרגיל לעשות צרכים בארגז, מאשר  זכרים וחמוסים בוגרים. אל תדרשו ותר מדי מהחניך שלכם--   אם ב – 80% הוא עושה את צרכיו במקום המיועד לכך- זו תוצאה טובה מעוד. אבל 20% ההם- גם לא בעיה: לשתן וליציאות של החמוסים  אן ריח חזק.

חמוסים אוהבים ניקיון ולא ישתמשו בארגז מלוכלך. לכן אם אתם משתמשים בארגז בלי מילוי, צריך לשטוף אותו לפחות פעמים ביום. אם אתם משתמשים במילוי אז ניקו את הארגז לפי מידת התלכלכות.

אם השטח הוא גדול, תצטרכו לשים שתי קופסאות או יותר. לחמוסים עיכול מהיר ומאט סבלנות , ויש ספק שהם ירוצו לשירותים במידה והוא ממוקם רחוק מדי. אם החמוס מסתובב באופן חופשי בחדרי הבית, צריך לשים ארגז בכל חדר. יתכן והחמוס לא ירצה להשתמש באותו ארגז שלמשל חתול משתמש בו,  בעוד שכמה חמוסים יכולים להשתמש באותו ארגז.

שלב ראשון: הרגלה לארגז הצרכים בתוך  בכלוב

במשך הימים הראשונים שכנו את החמוס בכלוב, ובו תשימו אותו ארגז אשר בו אחר כך תשתמשו בתוך החדר.

חמוס עושה את צרכיו 3-5 דקות אחרי שהוא מתעורר. כדאי לנצל את תכונה זו: העירו את החמוס, החזיקו אותו בידיים עד שיתחיל לגלות אי-שקט, ואז שימו אותו לתוך הארגז. כשהחמוס יעשה את צרכיו שבחו אותו, תנו לא חטיף והרשו להסתובב קצת. בערך כל 30 דקות שימו אותו לתוך הכלוב, על הארגז.

אם החמוס עשה את צרכיו בזמן הטיול בחדר, נזפו לו וסגרו בתוך הכלוב. את המקום שבו החמוס עשה את צרכיו ניקו בעזרת חומר משמיד ריחות. השתדלו לעקוב אחרי החמוס כדי שזה לא יקרה שוב.

כאשר החמוס יתרגל לעשות את צרכיו בארגז אפשר להרשות לו להסתובב חופשי בתוך הבית. בהתחלה הרשו לו להשתמש בחדר אחד ואל תכניסו אותו לחדרים אחרים עד שיתרגל להשתמש בארגז הצרכים באופן קבוע.

שלב שני: הרגלה לארגז הצרכים בתוך החדר

שימו את ארגז הצרכים במקום כזה שהחמוס עשוי  לבחור בתור שירותים. קרוב לוודאי שזה יהיה פינת חדר הקרוב לכלוב שלו.  בתוך ארגז הצרכים שימו קצת מצואה של החמוס. עם קצת מזל החמוס יעשה את צרכיו במקום שבחרתם בלשלו.

שימו לב למקום אשר בו בפעם ראשונה עשה את צרכיו החניך שלכם. העבירו את צואתו לארגז, שטפו את הרצפה היטב וניקו בעזרד חומר משמיד ריחות. עם הריח יישאר, קרוב לוודאי שהחמוס שוב ירצה להשתמש במקום הזה בתור שירותים. אל תענישו אותו חמורות, הרי החמוס עדין לא יודע, היכן הוא צריך לעשות את צרכיו, אך אתם אמורים לגרום לו להבין שאינכם מרוצים.

באם המקום או אחד המקומות שבחר לו בעל-חיים בתור שירותים מתאים לכם- זה יקל על המטרה. זכרו, שכאשר אתם מלמדים את החמוס להשתמש בארגז הצרכים- אתם מגיעים אתו לפשרה: הוא "מראה" לכם את המקומות המתאימים ביותר מבחינתו, ואתם אוסרים עליו את המקומות הלא מקובלים עליכם.

בזמן עשיית צרכיו חמוס מקבל תנוחה אופיינית: מתחיל לסגת לאחור, לכופף את גבו ומרים את זנבו. ברגע שאתם רואים את זה, קחו אותו מהר לארגז הצרכים. אם לא הספקתם והחמוס כן עשה את צרכיו במקום האסור, הענישו אותו ואז קחו אותו לארגז הצרכים. העונש יהיה יעיל אך ורק אם תפסתם את החמוס "על חם" או שאם עבר זמן קצר, אחרת אין טעם להעניש אותו. במידה ותוכלו במשך כמה ימים לעקוב אחרי חניככם תהליך הלמידה יתקצר באופן משמעותי.

אל תשכחו כל פעם , כאשר החמוס יעשה את צרכיו לתוך ארגז הצרכים לשבח אותו ולצ'פר בחטיף. לפעמים בעלי- החיים אפילו "עובדים" על בעליהם ומעמידים פנים כאילו עושים את צורכיהם לתוך הארגז, רק בכדי לקבל כיבוד.

 לעיתים קרובות חוץ מהארגז חמוס משתמש בעוד מקום או כמה מקומות באופן קבוע. בכדי לגמול אותו מהרגל זה, תכסו את מקומות האלה ואת השטח מסביבם בסמרטוטים מ"חדר השינה " של החמוס. רוב החמוסים ירגישו את הריח של מצעם ולא יעשו את צורכיהם שם. לכן, לפחות בזמן הראשון, שימו למקום השינה הל החמוס הרבה גופיות ישנות, סמרטוטים וכו', החליפו לו "מצעים" לעיתים קרובות, ושמרו על הסמרטוטים המשומשים.

למרות הכול, החמוס עושה את צרכיו במקומות האסורים

בחנו שוב את פעולותיכם: אולי עשיתם משהו לא נכון? אולי שחררתם את החמוס מהר מדי מהכלוב? או שבבת -אחת נתתם לרשותו כמה חדרים? עיכבו אחרי בעל- החיים: האם יש לו מקום קבוע בשביל שירותים? אם כן, שימו שם את ארגז הצרכים והמשיכו בלימוד. הגבילו לו מקום- בשטח קטין הוא יתרגל יותר מהר לארגז הצרכים.

במקרה שעשיתם הכול נכון, אך לא הגעתם לתוצאה חיובית, תצטרכו להתחיל מהתחלה- שוב לשכן אותו בכלוב  ולהחזיק אותו שם עד שלא יתרגל להשתמש בארגז הצרכים.

אם החמוס שלכם הוא מאלה ש"מכבדים " סמרטוטים ואף פעם לא יוצאים עליהם, אפשר בהדרגה לכסות בסמרטוטים את רוב השטח הזמין  לחמוס,  ובכל פעם לכסות מקום "טואלט" חדש. כך יישאר לו פחות שטח מתאים לעשיית צרכיו, והחמוס יאלץ לצאת בשטח הפנוי מהסמרטוטים, ששם ימוקם ארגז הצרכים. על תסירו את הסמרטוטים עד שלא תהיו בטוחים שחיית המחמד שלכם התרגלה לארגז באופן סופי; אם יהיה צורך החליפו את הסמרטוטים באחרים הספוגים בריח של החמוס , ממקום שינתו . ידוע לנו המקרה , כאשר בדרך זו בעל החמוסים  הרגיל בהדרגה  לארגז כמה חמוסים די  מבוגרים ומאוד לא נקיים שגרו בשטח מאוד מרווח.

החמוס שלמופת עשה את צרכיו בארגז, שוב התחיל להשתמש במקומות אסורים

אפילו חמוסים המאומנים לארגז הצרכים לפעמים "נסחפים" וחוזרים לעשות את צרכיהם במקומות אסורים. במקרים אלו צריך לחזור לתהליך האימון.

המצב הוא אחר לגמרי כשמדובר בחמוסים מתבגרים , במיוחד זכרים בזמן התבגרות מינית,  כאשר שינוי ההרגל הקבוע לארגז הצרכים מהווה תיגר עליכם. הסיבה לאתגר שכזה היא הצהרה –עצמית של החיה המתבגרת וניסיון לתפוס עמדה דומיננטית. מנקודת הראיה של חמוס, אשר רואה בך כבן-מינו, מתרחש מאבק על עמדה בכירה. אתם חייבם להיות חזקים ולא לוותר על התנהגות כזאת, אחרת הוא ינצל אתכם, יתחיל לחשוב את עצמו הייצור החשוב ביותר בבית, ואז יהיה מאוד קשה לשנות את המצב הקיים.

החמוס התחיל לסמן שטח

החל בערך פברואר- מרץ מתחילה עונת הייחום אצל חמוסים. בתקופה זו זכרים נהיים תוקפניים ומתחילים לסמן טריטוריה בסימני שתן.  נקבות בזמן הייחום גם כן משאירות סימני שתן ואף צואה , אך בכמות פחותה.

סימון טריטוריה לא קשור למתן שתן. זהו יצר , שאי אפשר לגמול ממנו את בעל-החיים. באם התנהגות זו גורמת לכם לאי-נוחות ואתם לא מתכוונים להרבות חמוסים, הדרך הטובה ביותר היא סירוס.

מאת: אלן קמינסקי
צילום: אלן קמינסקי 
אין להעתיק חומר ללא אישור בכתב מבעל האתר.