את ההכרות בין החמוס לחיות מחמד אחרות שכבר גרות אצלכם בבית צריך לבצע בהדרגה ורק לאחר שהחמוס התאקלם במקום החדש והתיידד  אתכם- לא לפני 2-3 שבועות.

חמוס וכלב

חמוסים וכלבים, במיוחד אלה מגזעיי לוויה הגדולים, מסתדרים יפה ביחד. לעיתים קרובות הם מאוד מתחברים זל"ז ונהיים חברים לנצח. היחסים בין חמוסים וכלבי שעשוע קטנים הינם יותר מורכבים, מכיוון ששניהם רגישים; תכופות חמוסים מעליבים את כלבלבים קטנים. כלבי ציד עלולים בכלל לא  להתחבר עם חמוסים ולראות בהם כטרף פוטנציאלי. בוודאי, באם אתם מביאים לבית חמוס צעיר ומציגים אותו לכלב שלכם, היחסים ביניהם יתפתחו בצורה יותר טובה מאשר עם חמוס מבוגר.

יותר קל לחבר בין חמוס לכלב צייתן ומאולף היטב, אשר מציית לכל פקודותיכם. בהכרות הראשונה מומלץ לשים את הכלב בחלק מגודר של החדר (כך שלא יוכל להגיע לחמוס) ואת החמוס לשחרר בחדר. תנו לבעלי – החיים לראות אחד את השני ולהתרגל  לריחותיהם. מספיק 10-15 דקות בשביל הכרות הראשונית. למחרת שימו זמם על הכלב ותנו לו להריח את החמוס. רצוי להיעזר בשותף אשר יחזיק את הכלב ברצועה  במקרה של התנהגות אגרסיבית כלפי החמוס. לאחר כמה חזרות יומיומיות, כאשר הכלב יתחיל להרגיש ברוגע כלפי החמוס, תנו לו להריח את החמוס בלי זמם. החזיקו היטב ברצועה והשגיחו על הכלב. צריך גם שלחמוס תהיה אפשרות להתחבא מהר במקרה של סכנה.

תמיד שימו לב שהחמוס לא ישחק עם חפציו של כלבכם, כי זה בטוח לא יימצא חן בעיני הכלב. האכילו את בעלי- החיים בחדרים נפרדים ובמידת האפשר, שלא יראו זה את זה.

חמוס וחתול

היחסים בין חתולים וחמוסים מתפתחים באופן שונה. לפעמים הם מתיידדים, לפעמים פשוט לא שמים לב זה לזה. קורים מקרים, כאשר חמוסים פוגעים בחתולים ועלולים להיות מסוכנים בשביל גורי חתולים צעירים, אך גם חתולים יכולים להוות סכנה כלפי חמוסים. יתרה מכך, חתולים הם מאוד קנאים ותכופות רואים בדייר החדש כיריב.

ביום הראשון של ההכרות תנו לחמוס ולחתול להריח אחד את השני. תחזיקו את אחד מהם על ידיים. בימים הבאים בהדרגה תנו לבעלי –החיים יותר חופש בשביל מגע הדדי תוך השגחה קפדנית. לאט-לאט הם יתרגלו זה לזה ובאם לא יגלו תוקפנות , אזי ההכרות הצליחה. באם אתם מרגישים שהחתול מקנא, העניקו לו יותר תשומת לב וחיבה, הראו לו שהוא עדיין חביב עליכם. כמו במקרה עם הכלבים, האכילו את החיות בחדרים נפרדים ואל תרשו להם לגנוב אוכל זה מזה.

חמוסים אחרים

ככלל, חמוסים מסתדרים יפה ביחד. על פי רב חמוס חדש מתקבל לחבורה תוך שבוע-שבועיים, אך לפעמים תקופה זו יכולה להימשך עד 3-4 חודשים. עדיף להביא את החמוס השני  1.5-3 חודשים לאחר החמוס הראשון- במשך הזמן הזה החניך הראשון שלכם כבר יספיק להתחבר אליכם ויחד עם זאת, טרם ישכח את חברת בני -מינו.

ההכרות הראשונית של בעלי החיים אמורה להיות בשטח ניטרלי, האסור על החניך הראשון שלכם. זה יכול להיות חדר אחר, מטבח וכו'. קחו את החיות על הידיים והרשו להן להריח אחד את השני, תוך השגחה קפדנית על התגובה שלהם. לפעמים כדאי אחרי ההכרות הראשונה לרחוץ את החמוסים ביחד, רצוי עם שמפו, כדי "לערבב" בין ריחותיהם.

לאחר  מכן שימו את הכלוב עם "הטירון" בשטח של החמוס הראשון שלכם, רצוי קרוב למקום מגוריו. במשך כמה ימים לא מומלץ לשחרר את החמוס החדש מהכלוב ללא השגחה- במשך התקופה הזו כל חמוס יתרגל לריחו של השני , והחמוס הוותיק לאט – לאט יפסיק לראות בחמוס החדש כאורח בלתי-רצוי.

מדי פעם, הרשו להם לבוא במגע זה עם זה, כשאתם מחזיקים אותם על הידיים. במידה ואף אחד מהם לא מגלה אגרסיביות אז תנו להם יותר חופש לפעולה הדדית.

במידה והחמוס שלכם מתנהג באגרסיביות, תפסו אותו מהמפרקת ונערו קלות-זוהי הפעולה שנקבע עושה כשהיא מענישה את גוריה. זה לא יכאיב לחמוס, אך ישפיל אותו. ליתר קשיחות שימו את התוקפן לתוך הכלוב.  ליטפו והרגיעו את החמוס החדש, כדי שהוא ירגיש מוגן. בעוד זמן מה, כאשר בעלי-החיים נרגעו , המשיכו את תהליך ההכרות. עד שלא תהיו משוכנעים שהחמוסים הצליחו להתיידד אל  תשאירו אותם בלי השגחה , אחרת בזמן שאתם לא נמצאים יכול להתחיל ריב עם סוף טרגי.

קורה, שהחמוס הוותיק מרגיש רגשות דומות לקנאה ועלבון, הוא נהיה עצוב, מסתגר בתוך עצמו אחרי הופעתו של  חמוס חדש בבית. במקרה כזה העניקו לו יותר תשומת לב, השתדלו להראות לו שהוא עדיין אהוב עליכם.

חמוס וציפורים, מכרסמים וזוחלים

ספק אם החמוס יוכל לחיות בדו-קיום עם ציפורים, מכרסמים וזוחלים מסוימים- בטבע כל אלה הינם טרפים רצויים בשבילו, למרות שידועים מקרים כאשר חמוסים התחברו למכרסמים, ובפרט עם חולדות.

שימו את הכלובים עם ציפורים ומכרסמים מחוץ לשטח הנגישות  של החמוס. חמוסים לא יכולים לקפוץ גבוהה ולטפס על חפצים חלקים זקופים, לכן כלוב אשר נמצא בגובה של יותר מ- 1.5-2 מטרים יהיה לא נגיש עבורו. ובכל זאת, עדיף להעביר כלובים עם ציפורים ומכרסמים לחדר האסור לכניסת הטורף.

מאת: אלן קמינסקי
צילום: אולג קלצ'וב
אין להעתיק חומר ללא אישור בכתב מבעל האתר.