לעיתים קרובות אני שומע את השאלה: האם יש אלרגיה לחמוסים? לקחת או לא לקחת חמוס הביתה, אם יש אלרגיה לחיות אחרות? בתור אלרגי עם סטאז' אני יכול להגיד , שכל דבר יכול לגרום לאלרגיה : בעלי חיים, אבק, חומרי ניקוי, מוצרי מזון , אבקת פרחים וכו'. ברור, שגם  חמוסים יכולים לגרום לאלרגיה, וזה קורה לעיתים קרובות.

אבל: האלרגיה לחמוסים יכולה להופיע לא מיד, כמו לגורמים אחרים, אלא, למשל, בתקופת ההשרה של החניך שלכם, ייחום, לידת גורים, העברת החמוס למזון אחר וכו'.  לכן, כשאתם לוקחים חמוס הביתה ובתקופה ראשונה אין לכם שום סימני המחלה (כגון: נזלת, גודש באף, שיעול, גודש בגרון, פריחה, בצקת ברירית) אל תחשבו שהחיה הזו בכלל לא מזיקה לבריאותכם.  המקרים העיקריים של הופעת אלרגיה:

באם האלרגיה מופיעה בתקופת ההשרה של החמוס.

הפטרון הכי פשוט זה- למרוט  את שערו של  החמוס  בתקופת ההשרה. לא כדאי לחולה אלרגי לעשות  את זה בעצמו, אחרת מצבו יחמיר. צריך למרוט את החמוס בזהירות רבה, כאשר שער ישן יורד בקלות מהעור, כדי לא לפגוע בשער חדש ולא לגרום כאב לחיה. זמן מה תצטרכו לסבול, עד שההשרה לא תעבור במלואה, אבל זה יקרה רק  פעמיים בשנה במשך כ-שבועיים –שלושה. תסכימו שזה לא כל כך נורא ואפשר לחיות עם זה.

באם האלרגיה מופיעה בתקופת הייחום.

בתקופה זו החמוס מפיץ ריח מאוד חזק ואין מה לעשות אם איתו. הפטרון היחיד הוא עיקור  החמוס. בכך תפטרו משתי בעיות- לא תסבלו מהריח, והחמוס ירגיש נפלא ולא ייחשף ל"משחק ההורמונים" האביבי.

באם האלרגיה מופיעה בתקופת גידול השגר.

במידה ואלרגיה לא הופיעה בתקופת הייחום של הנקבה והחלטתם שהיא תוליד גורים, אז יכול להיות שסימני המחלה יופיעו לאחר לידת הגורים (זה קורה די נדיר, אך בכל זאת אפשרי). הסיבה היא שהריח נהיה יותר חזק (הרי יש לכם כבר לא חמוס אחד אלא כמה), וגם בגלל שגורים צעירים מפיצים ריח הרבה יותר חזק. במקרה הזה תצטרכו פשוט לעבור את תקופת גידול הגורים עד למכירתם, כי " המתחיל במצווה – אומרים לו: גמור" , ולאחר מכן לעקר את הנקבה כדי למנוע החמרת המחלה בעתיד.

 באם האלרגיה מופיעה בזמן העברת החמוס למזון שונה.

ברוב המקרים אחרי שקונים חמוס מאכילים אותו במזון טבעי, ולאחר מכן עוברים למזון יבש. אז עלולה להופיע האלרגיה. ויש כמה סיבות לכך:

- אלרגיה למזון יבש. כן, היא יכולה להופיע לא רק אצל בעלי-חיים אלא גם אצל בני –אדם. זוהי תופעה שכיחה. הפטרון- חזרו למזון טבעי.
- החמוס התחיל להפיץ ריח יותר חזק אחרי העברה למזון יבש. הפטרון- ניסו מזון יבש אחר, יכול להיות שהמזון שאתם נותנים לחניך שלכם לא מתאים דווקא לו.
- ליציאותיו של החמוס יש ריח יותר חזק. הפטרון- כנ"ל.

מקרים בודדים של הופעת האלרגיה

לפעמים קורה שאחרי רחיצת החמוס אתם מתחילים להתעטש ולהשתעל. זה קורה מהסיבה שבזמן הרחיצה אתם שוטפים את שכבת השומן הטבעי מעורו ובכך ממריצים את עבודת בלוטות – השומן. זה גורם להופעת ריח יותר חזק , וכתוצאה, החמרת האלרגיה. הפטרון- אל תרחצו את החמוס בעצמכם, אחרי הרחצה השתדלו במשך יממה כמה שפחות לבוא איתו במגע. בוודאי  שהחניך שלכם עלול לכעוס אליכם (תארו לעצמכם- רחצתם אותו, העלבתם ואחרי זה אפילו לא ליטפתם אותו), אך הוא יכול לעמוד בזה, וכך אתם תתפטרו מהרגשות לא נעימות.

אני , למשל, מקבל אלרגיה בעת אקטיביות של החמוסים שלי, כאשר הם ביחד מתרוצצים בדירה ונכנסים לכל חור. זה קורה כי: א. הם מעלים אבק מכל המקומות אשר קשה להשיגם (גם  אם דירתכם נקיה באופן סטרילי, אתם לא יכולים להיות בטוחים שבפינה הרחוקה, מאחורי המזנון שלא הזזתם אותו 10 שנים טובות, לא התווסף אבק  והחניך שלכם לא יוציא אותו החוצה). במקרה הראשון אפשר לעשות ניקיון יסודי, להזיז את כל הרהיטים, לשטוף את הכל ולהזיז אותם בחזרה כך שהחמוס לא יוכל להגיע לשם (למרות שלדעתי, חמוס יכול להגיע לפתח הכי קטנטן אשר בעיני אדם כלל בלתי נגיש).  במקרה השני אפשר לשחק באופן פעיל  עם החמוס בחדרים מאווררים עם חלונות פתוחים- כך גם ילדיכם ינשמו אוויר צח, וגם אתם לא תצטרכו לסבול.

למעשה, כל בן אדם אינדיבידואלי ולעולם לא ניתן  לדעת מראש באיזו צורה בדיוק האלרגיה תופיע אצל מישהו מסוים.

והנה העצה שלי: לפני שאתם לוקחים חמוס, צאו איתו לטיול, החזיקו אותו על הידיים, היכנסו לחנות של חיות - מחמד--  הריחו את ריח של מזון יבש.  בקרו אצל אנשים שיש להם חמוסים בבית (רצוי חמוסים לא מעוקרים); כאשר אתם נוסעים לבחור גור חמוס, הישארו זמן מה אצל מגדל החמוסים, קחו גורים לידיים והקשיבו לגופכם. באם אתם מרגישים תסמינים לא נעימים (המפורטים להלן) עדיף לוותר על קניית החמוס. באם האלרגיה תתחזק יהיה לכם קשה מאוד להיפרד מהחניך שלכם, אבל לחיות עם טיפול תרופתי מתמיד גם מאוד קשה.

אם בכל זאת לקחתם חמוס וקיבלתם אלרגיה, מה לעשות?

דבר ראשון שעליו ממליצים כל הרופאים- להתפטר מהאלרגן, קרי, למסור את החמוס למישהו אחר. אם עוד לא כל כך התרגלתם לחמוס, או שהאלרגיה מופיעה אצל ילדיכם, אזי עדיף לעשות כך.זו באמת הדרך הכי יעילה להיאבק במחלה. באם אתם לא תוכלו להיפרד  מהחמוס, לצערי מחקים לכם חיים מאוד לא קלים.

1.  אתם צריכים לבקר אצל אלרגולוג ולעסות בדיקות- יתכן שהאלרגיה שלכם היא לא מהחמוס, אלא למשל, מהצמח החדש שלכם. הסכימו איתי, כי הרבה יותר קל  לוותר על הצמח מאשר על החמוס.

2.  באם תוצאות הבדיקה הוכיחו שהאלרגיה נגרמה ע"י חמוס, תוכלו לבחור אחד מהטיפולים הבאים:

 -  קונבנציונאלי – טיפול תרופתי- הכי פשוט. הכל תלוי צורה בה האלרגיה מופיעה אצלכם. בכל מקרה ירשמו לכם טיפול בנוגדי היסטמינים (כמו:   Zyrtek (זילרג'י) Aerius  (אריוס), Telfast  (טלפאסט). במקרה של נזלת אפשר להשתמש ב -Aqua Maris – זהו ספריי מים, הוא פשוט ישטוף את כל האלרגנים מרירית האף, ואחרי השטיפה אפשר להשתמש בספריי מיוחד נגד אלרגיה. במקרים של פריחה על עור עדיף לפנות לרופא עור, אך אם המצב הוא גרוע ואין לכם אפשרות לגשת לרופא אפשר להשתמש במשחת Triderm  (להשתמש בזהירות, זו משחה הורמונלית אשר יכולה לפתח תלות) . חובה להתייעץ עם רופא לפני התחלת כל טיפול, מכיוון שהתרופות המומלצות יכולים לא להתאים דווקא לכם.

- אקופונקטורה  (ריפוי בעזרת מחטים). טיפול ממושך, מכאיב ודי יקר, אבל במידה והוא עוזר יכול להביא להפוגה ממושכת. יש לפנות רק למרפאות בדוקות , כי טיפול לא נכון יכול להביא לבעיות רבות.

- הומאופטיה- הדרך הכי ארוכה, אך הכי פחות מזיקה. עדיף לא להשתמש בתרופות הומאופטיות מוכנות, אלא ללכת לרופא אלרגולוג- הומאופת, לעשות בדיקות  ולקבל מרשם שיתאים במיוחד עבורכם.

אל תשכחו שלא רק אתם יכולים להיות אלרגיים, החמוס שלכם גם חשוף למחלה הזאת.

האלרגיה אצל חמוסים מופיעה בצורת עיטוש, שיעול או פריחה על העור. אם שמתם לב לתסמינים אלו אצל החניך שלכם, עדיף לפנות מיד לרופא, כי החמוס שלכם לא יספר לכם מה  ואיך בדיוק מציק לו, ואתם עלולים לטפל במחלה הלא נכונה במשך זמן ארוך. אם הבנתם בוודאות שהופיעה אלרגיה אצל החמוס (למשל, יש שיפוצים בבית והוא נשף אבק, או שהוא אכל משהו מתוק, פרי הדר וכו') אפשר לתת לו 1/8 כדור TAVEGIL (אהיסטון) או SUPRASTIN (דפו- מדרול) פעמיים ביום (אלו תרופות נוגדי- היסטמינים  מהדור הראשון, עדיף להשתמש בהם ולא לעשות ניסויים  עם תרופות חדשות). באם במשך 2-3 התסמינים לא ייעלמו- רוצו לרופא.

אני מאוד מקווה , כי המאמר הזה יעזור לכם לפטור את בעיית האלרגיה ומאחל  בריאות שלמה לכם ולחיות – המחמד שלכם.

מאת: אלן קמינסקי
צילום: אולג קלצ'וב
אין להעתיק חומר ללא אישור בכתב מבעל האתר.